עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 4377/11

 

 

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

 

בג"ץ  4377/11

 

בפני:  

כבוד השופט א' גרוניס

 

כבוד השופט ח' מלצר

 

כבוד השופט ע' פוגלמן

 

העותרות:

NELIE DIMACUUANGAN ועוד 13 עותרים אחרים

                                          

 

נ  ג  ד

                                                                                                    

המשיבים:

1. ממשלת ישראל

 

2. שר הפנים

 

3. מנהל האגף לזרים

                                          

עתירה למתן צו על-תנאי ולצו ביניים

                                          

בשם העותרות:

עו"ד האשם מסארווה

עו"ד תגריד גבארין

 

בשם המשיבים:

עו"ד יצחק ברט

 

 

פסק-דין

 

השופט א' גרוניס:

 

1.        עתירה זו הוגשה ביום 12.6.2011. היא מופנית נגד החלטת ממשלת ישראל מספר 2183 מיום 1.8.2010 בנושא "הסדר לשעה למתן מעמד לילדי שוהים שלא כחוק, הוריהם ואחיהם הנמצאים בישראל" (להלן – החלטת הממשלה). העתירה הוגשה על-ידי 14 אזרחיות פיליפיניות, השוהות בישראל בשנים האחרונות (להלן – העותרות). מן העתירה עולה, כי המשותף לכל העותרות הוא שבעבר הייתה ברשותן אשרת עבודה בישראל, אך זו בוטלה. בעתירה טוענות העותרות, כי על המשיבים להשיב להן את אשרות השהייה בישראל, "אשר נשללו עקב הריונן ו/או לידתן". העותרות אף דורשות את ביטולה הכולל של החלטת הממשלה. עיינו בטענות בעלי-הדין ומקובלת עלינו עמדת המשיבים כי דין העתירה להידחות על הסף. זאת, בשל מספר טעמים עליהם נעמוד עתה.

 

2.        תחילה נציין, כי אין זה ברור על מה מלינות העותרות – האם על עצם ההחלטה לשלול את אשרות העבודה בשל כניסתן להריון, או שמא על כך שהמשיבים מסרבים להסדיר עתה את מעמדן בישראל. ככל שהעתירה תוקפת את שלילת מעמדן של העותרות בישראל, הרי הפגם המרכזי שנפל בעתירה עניינו בפירוט העובדתי הדל עליה היא מתבססת. כלל ידוע ומוכר הוא, כי עותר המבקש סעד מבית המשפט הגבוה לצדק חייב לפרט את התשתית העובדתית הכוללת עליה נסמכות טענותיו, ולצרף לעתירתו תצהיר התומך בה (ראו תקנות 2 ו-4 לתקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשמ"ד-1984). בענייננו, לא צירפו העותרות כל סימוכין לטענה כי נשלל מהן רישיון עבודה בישראל. ההיתרים שהיו לעותרות (אם בכלל) לא צורפו לעתירה, וכך גם לא צורף כל מסמך רשמי של משרד הפנים אשר עשוי היה ללמד על הסיבה שבגינה נשללו הרשיונות. קשה להבין כיצד ניתן לברר את עניינן של העותרות בהיעדר תשתית עובדתית מינימלית זו. זאת ועוד, לעתירה צורף תצהיר אך מטעם העותרת 8. העותרות האחרות, הטוענות כי אשרת השהייה שלהן בישראל בוטלה עקב כניסתן להיריון, לא צירפו תצהיר התומך בטענותיהן. נדגיש, כי בהחלטה מיום 31.8.2011 נתבקשו העותרות להגיב לעמדת המשיבים כי דין העתירה להידחות על הסף, בין היתר מן הטעם של היעדר תשתית עובדתית מלאה. דא עקא, בתשובתן מיום 3.10.2011 לא תיקנו העותרות את הפגמים המתוארים שנפלו בעתירה.

 

3.        כמו-כן, מתברר כי לגבי העותרת 8 לא צוינו בעתירה נתונים עובדתיים רלוונטיים. בתגובתם המקדמית של המשיבים לעתירה נאמר, כי עותרת זו הגישה בשנת 2007 בקשה לקבלת מעמד בישראל ובקשה זו נדחתה. עוד ציינו המשיבים, כי בחודש ינואר 2009 נעצרה העותרת 8 בשל היותה שוהה בלתי חוקית. בחלוף מספר חודשים אף הגישה העותרת 8 עתירה מינהלית בה ביקשה לדחות את יציאתה מן הארץ עד ליום 6.4.2009 (העתירה נמחקה בשל אי תשלום אגרה). נתון נוסף שנזכר בתגובת המשיבים לגבי העותרת 8, הוא כי בחודש ינואר 2011 נמחקה על הסף בקשתה להכיר בה כמבקשת מקלט. כאמור, נתונים אלה לא נזכרו בעתירה, אלא רק בתגובתם המקדמית של המשיבים ולאחר מכן בתשובת העותרות לתגובת המשיבים. ברור, כי מדובר בתשתית עובדתית שחובה היה על העותרת 8 לציין בעתירה. נזכיר, כי אי-פירוט מלא של התשתית העובדתית הצריכה לעניין עשוי לעלות כדי אי ניקיון כפיים ולהצדיק דחייה על הסף של עתירה המוגשת לבית משפט זה (ראו למשל, בג"ץ 1540/06 לאמוש נ' מדינת ישראל, פיסקה ו(2) (טרם פורסם, 22.2.2006)).

 

4.        מכל מקום, וככל שהעתירה מבקשת לתקוף את אי הסדרת מעמדן בישראל של העותרות ושל בני משפחתן, הרי אף בעניין זה לא מגלה העתירה עילה להתערבותו של בית המשפט הגבוה לצדק. זאת, מן הטעם הפשוט שהעותרות לא ציינו האם נעשתה מטעמן פנייה אל המשיבים בבקשה להסדיר את מעמדן בישראל (לאחר שזה נשלל מהן) וממילא לא ציינו מה היה דינן של בקשות אלו, ככל שהוגשו. העתירה לוקה, אם כן, באי-מיצוי הליכים וטעם זה מצדיק את דחיית העתירה על הסף (ראו בג"ץ 5449/08 פלוני נ' שר הפנים (טרם פורסם, 30.6.2008) ורבים אחרים). לבסוף נזכיר, כי העותרות מלינות בעתירה על החלטת הממשלה ואף מבקשות כי בית משפט זה יורה על ביטולה. נראה, כי החלטה זו נזכרת בעתירה משום שהעותרות סבורות כי היא מונעת מהן קבלת מעמד בישראל, להן ולילדיהן הקטינים. אולם, פרט לאזכור החלטת הממשלה לא כוללת העתירה כל פירוט לגבי הסיבות שבגינן לא יוכלו העותרות, לגישתן, לקבל מעמד בישראל. כך, העתירה אינה מתייחסת לתנאים שנכללו בהחלטת הממשלה, ואין בה כל הפנייה לאחת מן ההוראות שנקבעו בה. במילים אחרות, הטענות הכוללניות המופנות כלפי החלטת הממשלה הועלו בעלמא. בנסיבות אלה לא מגלה העתירה ולוּ קצה של עילת התערבות בהחלטת הממשלה.

 

5.        העתירה נדחית על הסף.

 

 

 

           ניתן היום, י"ג בתשרי תשע"ב (11.10.11).        

 

 

 

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   11043770_S04.doc   גק

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

 

-פירמות עורכי דין מובילות-

  • meitar
  • nevo-molson
  • maschit
  • gornitzky
  • yehuda
  • firon
  • firon