עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 3969/12

 

 

 

 

 

                                          

                                                                                                    

                                          

                                          

בשם המבקש:                        עו"ד ד"ר אריאל בוכניק

 

 

א.        בקשת רשות ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (השופטת לורך, השופט דותן והשופטת בוסתן) בע"פ 15468-02-12 מיום 24.4.12, במסגרתו נתקבל חלקית ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בפתח תקוה (השופטת עטר) בת"פ 20456-09-09 מיום 11.1.12. הבקשה הוגשה היום. המבקש אמור להתחיל בריצוי מאסרו מחרתיים (20.5.12).

 

ב.        כתב האישום מייחס למבקש עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש. על פי המתואר במהלך סכסוך בין שכנים התקרב המתלונן לחלון ביתו של המבקש, הם גידפו זה את זה, ובתגובה דחף המבקש מקל של מטאטא בעינו של המתלונן. המתלונן נזקק לניתוח בהרדמה מקומית ותפירת עפעפיים. ביום 20.11.11 הורשע המבקש לאחר ניהול הוכחות. ביום 11.1.12 נגזר דינו; לחומרה צוין עברו הפלילי, שכלל עבירות אלימות כלפי בני משפחתו ועובדי ציבור. מנגד צוין, כי המבקש התאלמן לא מכבר, וכי מצוי הוא בקשיים בריאותיים, כלכליים ונפשיים. על המבקש הושתו 12 חודשי מאסר בפועל; הופעל מאסר מותנה בן 12 חודשים – מחציתו בחופף; הוטלו 12 חודשי מאסר על תנאי; ונפסק פיצוי למתלונן בסך 1,800 ₪. על פסק דינו של בית משפט השלום הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי. בהמשך חזר בו המבקש מערעורו על הכרעת הדין. נוכח האמור, ובשל נטילת האחריות, הורה בית המשפט המחוזי, כי המאסר על תנאי ירוצה כולו בחופף.

 

הבקשה

 

ג.        לטענת המבקש, נוכח נסיבותיו האישיות הקשות, תקופת המאסר שהושתה עליו מופלגת בחומרתה. נטען עוד, כי לא ניתן משקל לכך שיש לייחס אחריות גם למתלונן, אשר היה הראשון לנקוט באלימות מילולית ופיסית. כן נטענו טענות שונות באשר למערכת היחסים ששררה בין הניצים קודם לאירוע, וכן כי לא ניתן משקל מספק למצבו הבריאותי, הכלכלי והנפשי הקשה של המבקש.

 

דיון והכרעה

 

ד.        לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה. אין היא עומדת כל עיקר – ואף לא נטען בה אחרת – באמות המידה לרשות ערעור בגלגול שלישי, משאינה מעוררת כל שאלה ציבורית או משפטית, והדברים חלים כנודע ביתר שאת ככלל בעניין חומרת העונש.

 

ה.        לגופם של דברים, שני בתי המשפט הקודמים נתנו דעתם למכלול, לרבות העבירה ועברו הפלילי של המבקש מזה ולנסיבות האישיות המועלות בבקשה מזה, ובית המשפט המחוזי אף הקל עמו לעומת בית משפט השלום; לא ראיתי כל מקום להתערב בכך מעבר לזאת.

 

ו.        על כן איני נעתר לבקשה – שיכלה כמובן להיות מוגשת לא ערב הכניסה למאסר, והדברים נאמרים בלא קשר להכרעה עצמה – וממילא לא לבקשה לעיכוב הביצוע. המבקש יתייצב לריצוי עונשו כפי שנקבע לו, קרי, ב-20.5.2012 בשעה 12:00 בבית המשפט המחוזי מרכז. חזקה על המבקש כי בהתייצבו יביא עמו תיעוד רפואי כדי לסייע לשלטונות בית הסוהר בשיבוצו הראוי במאסרו, ככל שלא העביר תיעוד זה עד כה.

           ניתנה היום, כ"ו באייר התשע"ב (18.5.2012).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   12039690_T01.doc   רכ

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il