עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 3771/12

 

 

בבית המשפט העליון

 

רע"א  3771/12

 

לפני:  

כבוד השופט צ' זילברטל

 

המבקשת:

המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול")

                                          

 

נ  ג  ד

                                                                                                    

המשיב:

יעקב קבודי

                                          

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בתיק 21318-09-11 שניתנה ביום 04.04.2012 על-ידי כב' השופטת מיכל נד"ב

                                          

בשם המבקשת:                      עו"ד יעקב רהט

בשם המשיב:                         עו"ד משה גלעד

 

החלטה

 

 

1.        המשיב 1 (להלן: המשיב) נפגע בתאונת דרכים, שהיתה גם תאונת עבודה, בתאריך 14.9.2004. בשנת 2005 הגיש המשיב לבית משפט השלום בכפר-סבא תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונה זו. בית משפט השלום מינה מומחה בתחום האורתופדיה, אשר חיווה דעתו כי למשיב נותרה נכות בשיעור 15 אחוז. התביעה הופסקה ביום 16.3.2008 ביוזמת בית משפט השלום, לאחר שהוברר כי הנזק עדיין לא התגבש, שכן מצבו הרפואי של המשיב טרם התייצב.

 

           לאחר הפסקת התובענה בבית משפט השלום, קבעה ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי כי נכותו הצמיתה של המשיב עומדת על 68.24 אחוז (רפואית), וכיוון שהופעלה במלואה "תקנה 15", הנכות נקבעה בשיעור כולל של 100 אחוזים. לאחר קביעה זו הגיש המשיב, ביום 11.9.2011, את תביעתו לבית המשפט המחוזי מרכז (ת"א 21318-09-11). המשיב ביקש כי ייקבע שהנכות הקובעת לצורך ההליך האמור היא הנכות שנקבעה לו על-פי הדין, דהיינו – כי תחול הוראת סעיף 6ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: החוק). המבקשת טענה בבית משפט קמא כי במסגרת התובענה שהתנהלה בבית משפט השלום הוגשה חוות דעתו של המומחה שבית המשפט מינה, ועל כן היא המקור המחייב לקביעת נכותו של המשיב, ולא קביעת המוסד לביטוח לאומי. נטען, כי התביעה בבית משפט השלום הופסקה ומשמעות הדבר כי ההליך הופסק באופן זמני תוך כוונה לחדשו בשלב מאוחר יותר. עוד נטען, כי תביעה לא תופסק אם בכך יישלל יתרון דיוני שרכש הנתבע, ויש לאפשר למבקשת לשמור על אותו "יתרון דיוני", דהיינו – לנהל את התביעה באופן ששיעור הנכות ייקבע על ידי המומחה שמינה בית המשפט, ולא על יסוד קביעת המוסד לביטוח לאומי.

 

2.        בית המשפט המחוזי (כב' השופטת מ' נד"ב) דחה את עמדת המבקשת, ופסק, כי כיוון שהתובענה הראשונה הופסקה מבלי שההפסקה הותנתה בתנאים, הרי שכאשר מוגשת תביעה חדשה, מדובר בהליך "חדש ועצמאי", שאינו נסמך על הליך אחר, ובמסגרתו רשאי המשיב להסתמך על הוראת סעיף 6ב לחוק. בית המשפט הסתמך על ההחלטה שניתנה בבית משפט זה ברע"א 492/09 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' רשיד (לא פורסם, 21.9.2009), (להלן: ענין רשיד).

 

3.        בבקשתה חוזרת המבקשת על הטענות שנטענו בבית המשפט המחוזי. לגישתה, היה ברור לבית משפט השלום ולבעלי הדין, כי הוחלט על הפסקת התובענה אך ורק בשל מצבו הרפואי של המשיב, שטרם התייצב. את האמור בהחלטת בית משפט השלום - לפיו לאחר חידוש התובענה יוכל המשיב לבקש בדיקה מחודשת על-ידי המומחה מטעם בית המשפט ולפיו חידוש התביעה לא יהיה כרוך בתשלום אגרה - יש להבין לרקע ההנחה לפיה לכשתחודש התובענה, הדיון בה יימשך מהנקודה שאליה הגיע הדיון בתובענה המקורית. עוד נטען, כי לא היה מקום להתבסס על ענין רשיד, בין היתר כיוון שבאותה פרשה התובענה נמחקה ולא הופסקה. המבקשת מציינת, כי בית המשפט לא יאשר הפסקת תובענה אם יהא בכך כדי לפגוע בנתבע, אשר רכש יתרון בהליך הראשון. במקרה דנן, אם יתאפשר למשיב להסתמך על קביעת דרגת נכותו שנעשתה על-ידי הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, במובחן מהמומחה שמונה על-ידי בית המשפט, עשויה המבקשת לאבד יתרון אותו השיגה במסגרת התובענה המקורית. מכאן שיש לחייב את המשיב להמשיך בהתדיינות עם המבקשת במסלול הדיוני המעוגן בהוראת סעיף 6א לחוק, שכן כבר מונה מומחה על-ידי בית המשפט וחוות דעתו הוגשה.

 

4.        המשיב השיב לבקשה ובתשובתו חזר על עיקרי הטענות שנטענו על-ידו בבית המשפט המחוזי. המשיב מדגיש כי לא "חידש" את התביעה בבית משפט השלום, אלא הגיש תובענה חדשה, בעבורה גם שילם אגרה. המשיב מדגיש, כי בהחלטת בית משפט השלום לא נכללה כל קביעה מפורשת לפיה חוות הדעת תחייב גם בהליך עתידי וכי המבקשת, כמי שהיתה עלולה להיפגע מהפסקת התובענה ללא תנאי, היתה צריכה להשיג על האופן שבו הופסקה התובענה מבלי שישמרו היתרונות הדיוניים שנצמחו לה בהליך הראשון.

 

5.        לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מסקנתי היא כי דין בקשת רשות הערעור להידחות לגופה.

 

6.        הפסקת תובענה על-פי הוראת תקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) כמוה כמחיקת תובענה, במובן זה שבשני המקרים ניתן לשוב ולהגיש תובענה חדשה באותה עילה ולא ניתן יהיה לטעון להשתק עילה (ע"א 579/90 רוזין נ' בן-נון פ"ד מו(3) 738 (1992)). אלא שכאשר מדובר במחיקת תובענה, הדבר נעשה, ככלל, בניגוד לרצון התובע, שהמחיקה נכפית עליו, בדרך כלל לבקשת הנתבע. כאשר התובע הוא המעוניין להפסיק את הדיון בתובענה שהגיש, תרופתו היא לבקש מבית המשפט שיתיר לו להפסיק את תביעתו במסגרת הוראת תקנה 154 לתקנות. הפסקת התובענה מסורה לשיקול דעת בית המשפט. השיקול המרכזי אותו ישקול בית המשפט, כשהוא בוחן בקשת תובע להתיר לו להפסיק את התובענה, הוא, באיזו מידה ההפסקה תפגע בנתבע ואינה מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט. כך יתכן, כי במהלך הדיון בתובענה הראשונה רכש הנתבע יתרון כלשהו וכל מטרתו של התובע בהפסקת התובענה, היא לגרום לביטולו של אותו יתרון (ע"א 746/88 בוזגלו נ' אוחנה פ"ד מה(3) 690 (1991)).

 

           בנסיבות אלה, אם בית המשפט יגיע למסקנה שאכן יש מקום להפסיק את התובענה (כגון שהנזק עדיין לא התגבש ואין מקום להמתין לכך כשההליך המקורי תלוי ועומד אך לא ניתן לקדמו), ראוי כי יתנה את ההפסקה בתנאים שימנעו קיפוחו של הנתבע. כך, למשל, ניתן לקבוע כי הדיון יימשך מהמקום אליו הגיע הדיון בתובענה הראשונה, כי ראיות שהוגשו תחשבנה כמוגשות גם בהליך החדש, כי החלטות מסוימות תחייבנה גם בהליך החדש וכו'.

 

           ואכן, כאשר הפסקת התביעה מתבקשת על-ידי התובע, וזה המצב הרגיל, יכול הנתבע להתנגד לבקשה (כדי שלא יפסיד יתרון שבו זכה) ולחלופין, לבקש כי ההפסקה תותנה בתנאים. קיומם של תנאים אלה מבדיל אף הוא בין מחיקה "סתם" (ללא תנאים) לבין הפסקת התובענה.

 

7.        אלא שבמקרה דנן נראה שבית משפט השלום הוא זה שיזם את הפסקת התובענה, כשנוכח שלא ניתן לקדם את בירורה, שכן מצבו הרפואי של התובע עדיין לא התייצב. גם במקרה זה, על אף שהיוזמה להפסקת התביעה לא באה מהתובע, היתה הנתבעת (המבקשת) אמורה לעמוד על המשמר ולבקש כי ייקבע שחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט תחייב גם בתביעה החדשה (ככל שאכן סברה כבר אז שחוות דעת זו מעניקה לה יתרון כלשהו, כפי שהיא טוענת עתה, בדיעבד). הדבר לא נעשה, ואין למבקשת להלין אלא על עצמה. משההפסקה לא הותנתה בתנאים, ברי כי ההליך החדש הוא הליך עצמאי ונפרד, ואין להחיל עליו הוראות דין שהיו יפים בשעתה, במסגרת ההליך המקורי.

 

8.        הסתמכותו של בית המשפט המחוזי על ההחלטה בענין רשיד היתה במקומה, אף כי קיים שוני מסוים בין המקרים. בענין רשיד נמחקה התובענה (ולא הופסקה) ביוזמת בית המשפט מחמת חוסר מעש מצד התובע (תקנה 156 לתקנות). עובר למחיקתה של התובענה בעניין רשיד, הוגשה לתיק בית המשפט חוות דעת של מומחה מטעמו. לאחר המחיקה נקבעה לתובע נכות על-ידי ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי. התובע הגיש תביעה חדשה וביקש (כמו במקרה הנדון) כי הנכות האמורה, שנקבעה על-פי דין, תחייב במסגרת התביעה החדשה. הנתבעת טענה, כי במהלך זה יש שימוש לרעה בהליכי משפט, שכן לא רק שהתובע נקט בחוסר מעש בהליך הראשון עד שלא היה מנוס ממחיקת תביעתו, אלא שלאחר שהוגשה תביעה חדשה הוא מבקש להימצא במצב טוב יותר ביחס למצבו בתביעה המקורית, בגדרה חייבה חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט שקבעה לו נכות בשיעור נמוך יותר. בית משפט זה דחה את עמדת הנתבעת ופסק כי:

 

"מחיקת תובענה משמעה ביטול ההליך – על כרעיו ועל קרבו. משמעות המחיקה היא כי כל שנעשה במסגרתו אין לא עוד כל תוקף משפטי מחייב.

...

אכן, תוצאה זו עלולה לגרום לפגיעה לא מוצדקת באחד מבעלי הדין. לפיכך, נתונה לבית המשפט האפשרות להתנות את המחיקה בתנאים שנועדו להגן על יתרונות שבהם זכה בעל דין בהליך, ולמנוע מאחד הצדדים לעשות שימוש לרעה בהליכי המשפט. משנמחקה תובענה ללא תנאים, או בתנאים בלתי מספקים לדעת מי מבעלי הדין, ניתן לפנות לבית המשפט בהשגה מתאימה. בהיעדר פנייה או השגה מתאימה, שוב לא ניתן לשנות את ההחלטה, ובהיעדר קביעה מפורשת כי חוות דעת שהוגשה בהליך שנמחק תשמש גם בהליך עתידי, או בהיעדר הסכמה של הצדדים בעניין הזה, ברירת המחדל היא היעדר נפקות לחוות הדעת. אין זה משנה שהיוזמה למחיקת התובענה בענייננו הייתה של בית המשפט ולא של אחד הצדדים, שכן אף שלא ניתנה למבקשת אפשרות להשמיע את עמדתה לפני מתן ההחלטה, היה באפשרותה להשיג עליה לאחר שניתנה. כך אמנם עשתה – אך איחרה את המועד. במקרה שלפנינו ייתכן כי היה מקום שבית משפט השלום היה מתנה את מחיקת התובענה בכך שלחוות הדעת בתחום האורטופדי יהיה משקל מחייב בהליך עתידי. עם זאת, שאלה זו צריכה הייתה להיבחן במסגרת השגה ישירה על פסק הדין. המבקשת לא השכילה לעשות כן, ואין היא יכולה להמיר את ההשגה על ההחלטה המקורית בדרך של בקשה במסגרת ההליך הנוכחי".

 

 

           הדברים יפים למקרה דנן, אף מקל וחומר. בענייננו אין מדובר במחיקה או הפסקה נוכח מחדל מצד התובע, אלא כתוצאה, לכאורה, ממצב דברים אובייקטיבי, שאז כאשר מוגשת תביעה חדשה אין מקום לפקוד על התובע, כברירת מחדל, את מחיר ההפסקה. בנוסף, ראינו כי במובנים רבים הפסקת תובענה דינה כדין מחיקתה (ענין רוזין נ' בן-נון הנ"ל) ואין מקום שלא ליישם את שנאמר בענין רשיד גם למקרה דנן, מה גם, שכאשר מדובר בהפסקה, התקנות מאפשרות במפורש להתנותה בתנאי (בניגוד למחיקה מחוסר מעש שנדונה בענין רשיד). אם היתה אפשרות להתנות את ההפסקה בתנאי, והדבר לא נעשה, פשיטא שההליך החדש עצמאי ונפרד מקודמו. ניתן אף לומר כי הפסקת תובענה, מבלי שנקבעו תנאים למצב בו תוגש תובענה חדשה, היא, הלכה למעשה, מחיקה, ומכל מקום אין בינה לבין מחיקה ולא כלום, שכן ההפסקה, בהינתן שהיא ככלל נעשית ביוזמת התובע, מתאפיינת בכך שהיא מותנית בתנאים שנועדו להגן על הנתבע ולמנוע ניצול לרעה של ההליך על-ידי התובע. בהעדרם של תנאים, אין כל מקום להבחין בין המקרה דנן לבין המחיקה שנדונה בעניין רשיד.

 

9.        הנה כי כן, משלא נקבעו תנאים בעת שהוחלט על הפסקת התובענה המקורית, אין המבקשת - אשר לא השיגה על כך - זכאית לאחוז במצב הדברים שחלף מן העולם עם ההפסקה ולאכוף על המשיב את המסלול שהיה מחייב בשעתו, עת נדונה התביעה הראשונה (לפי סעיף 6א לחוק).

 

10.      בטרם סיום ראיתי לנכון לציין מספר עניינים שנראה כי הם עלולים לגרום לתקלות, בבחינת "הערות אזהרה":

          

           ראשית, כאשר בית המשפט מורה על הפסקת תובענה, אין לדבר על "חידושה" לאחר מכן, אלא על הגשת תובענה חדשה. הביטוי "חידוש" עלול להטעות. לא מדובר בהחייאת התביעה שהופסקה, אלא בהגשת תביעה חדשה לכל דבר ועניין, שיינתן לה מספר תיק חדש. אין להגיש, למשל, בקשה לחידוש התובענה בתיק המקורי שההליך בו הופסק. ככל שבתובענה החדשה נשמרת זיקה להליך שהופסק, הרי שמקורה בהחלטת ההפסקה ובכפוף למה שנאמר בה. אף תקנה 155 לתקנות מדברת על "תובענה חדשה" ולא על "חידוש תובענה" ועולה ממנה כי לאחר שמופסקת תובענה יש להגיש "תובענה חדשה". מכאן, שככלל, הגשת תובענה חדשה באותה העילה, לאחר הפסקת קודמתה, כרוכה בתשלום אגרה, כל עוד לא קיים או לא ניתן פטור מתשלומה על יסוד הוראה בדין המורה על מתן פטור כאמור או מאפשרת זאת.

 

           מכאן, שכאשר בית משפט יוזם הפסקת תובענה ומחליט להפסיקה ללא הסכמת התובע לכך, עליו להיות מודע לכך שמהלך זה עלול לגרור אחריו תשלום אגרה נוספת על-ידי התובע. במקרה דנן בית משפט השלום "פטר" את המשיב מלשלם אגרה בתובענה החדשה, אך לא ברור מה היה מקור הסמכות לעשות כן (כאמור, בסופו של דבר המשיב בחר לשלם את האגרה בגין התביעה החדשה). בית משפט השלום אף נקט בלשון "חידוש התביעה", ממנה משתמע כי התביעה המקורית "תחודש", תוקם לתחייה, ולא היא, כאמור לעיל.

 

           שנית, כאשר בית המשפט נוכח כי התביעה המקורית הוגשה טרם זמנה (למשל מהטעם שהנזק עדיין לא התגבש סופית) והוא מעוניין ליזום את הפסקתה, על מנת שלא יימצא הליך תלוי ועומד שלא ניתן לקדמו, עליו להיות מודע לכך, שהפסקת תובענה "טעונה תשומת לב מצד בית המשפט לזכויות הנתבע, העלולות להיפגע על ידיה" ויש לנהוג "זהירות שיפוטית" בטיפול בבקשת תובע להפסקת תובענה (רע"א 3876/09 ח'שיבון נ' ח'שיבון (לא פורסם, 25.8.2009)). קל וחומר שיש לנקוט זהירות כשהמהלך נעשה ביוזמת בית המשפט.

 

           לענין זה אוסיף, שהשאלה האם אכן ראוי שבית המשפט יכפה הפסקת תובענה, כאשר מתברר שזו הוגשה טרם זמנה שכן, למשל, מצבו של התובע עדיין לא התייצב, אינה פשוטה; כמו גם השאלה מהם הכלים הדיוניים העומדים לרשותו של בית המשפט במקרה כזה. הצדדים לא טענו בנושאים אלה ולפיכך לא יהא זה ראוי להביע דעה ביחס אליהם, ואסתפק בהצגת השאלה. מכל מקום, היה ובית המשפט מחליט ביוזמתו שיש להפסיק את התובענה, יש לאפשר לצדדים לטעון בענין בטרם ניתנת החלטת ההפסקה, מה שנראה כי לא נעשה במקרה דנן על-ידי בית משפט השלום בכפר סבא, כפי שעולה מפרוטוקול הדיון מיום 16.3.2008 בת"א 4397/05.

 

           אלא שאף כי יתכן ונפלו תקלות בהילוכו של בית משפט השלום, המבקשת היתה צריכה לפעול לשמירה על זכויותיה עובר להפסקת התובענה או מיד לאחר מכן, והיא לא עשתה כן. לפיכך יכול היה המשיב להתבסס בתביעתו החדשה על קביעת הנכות בוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי ואין הוא קשור למסלול שבסעיף 6א לחוק, שבגדרו התבררה התביעה הראשונה.

 

11.      בקשת רשות הערעור נדחית. המבקשת תישא בשכר טרחת בא-כוח המשיב בסך 20,000 ש"ח.

 

           ניתנה היום, ‏י"ח בתמוז התשע"ב (‏8.7.2012).

 

 

          

 

 

ש ו פ ט

 

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   12037710_L02.doc   סח

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

 

-פירמות עורכי דין מובילות-

  • meitar
  • nevo-molson
  • maschit
  • gornitzky
  • yehuda
  • firon
  • firon