עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 2276/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

רע"א 2276/12

לפני:

כבוד השופטת ע' ארבל

המבקשת:

רינה בר גורן

נ ג ד

המשיבים:

1. יעל חבר (מגלי)

2. דליה בארי (מגלי)

3. שחר מגלי

4. ערן מגלי

5. גל מגלי

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 1.3.2012 בתיק רע"א 3927-09-11

שניתן על ידי השופטת ב' בר-זיו

בשם המבקשת: עו"ד גדעון סלעית

החלטה

בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ב' בר-זיו) ברע"א 3927-09-11 שניתן ביום 1.3.12.

1. המבקשת והמשיבים הינם בעלים משותפים של חלקה 26 בגוש 10760, כאשר בידי המבקשת מצויים 50% מהזכויות בחלקה ובידי המשיבים ישנם 50% מהחלקה. על החלקה בנויים שני בתים חד משפחתיים.

2. המשיבים הגישו בקשה לפירוק השיתוף בחלקה בדרך של מכירה. המבקשת התנגדה לבקשה וטענה כי דרך המלך לפירוק השיתוף הינה באמצעות חלוקתו בעין. כמו כן הגישה המבקשת תביעה נגד המשיבים למניעת בניה על החלקה. הדיון בתביעות אלו אוחד ובמסגרתו הורה בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט י' פרידמן) כי הנטל להוכיח כי ניתן לחלק את החלקה בעין רובץ על מי שחפץ בדרך זו. בית המשפט קבע כי המבקשת לא עמדה בנטל להוכיח את היתכנות החלוקה בעין ולפיכך הורה על פירוק השיתוף בדרך של מכירה.

3. על החלטה זו הגישה המבקשת בקשה למתן רשות ערעור בפני בית המשפט המחוזי בחיפה בה טענה כי שגה בית המשפט קמא בסטייתו מההלכה הפסוקה הקובעת כי הנטל רובץ על מי שאינו רוצה ללכת בדרך המלך של פירוק בעין ולא להפך. לאחר דיון בנוכחות הצדדים, דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה וקבע כי צדק בית המשפט קמא בהחלטתו שכן בנסיבות העניין החלקה אינה ניתנת לחלוקה בעין. עוד ציין בית המשפט כי הוא התרשם שהמבקשת מסכלת כל אפשרות של פירוק השיתוף, כאשר היא מבקשת לשמור על המצב הקיים באופן שתוכל להמשיך ולגבות שכר דירה מהנכס שבבעלותה, ומאידך מונעת מהמשיבים כל שימוש בנכס.

4. במסגרת הבקשה שלפניי למתן רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי, מתמקדת המבקשת בסטיית בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי, לדידה, מההלכות בשאלת הנטל להוכחת חוסר האפשרות לחלוקה בעין בפירוק שיתוף במקרקעין. לטענתה, הפסיקה הכריעה באופן ברור שכאשר צד כלשהו מעוניין בחלוקה בעין ואילו הצד האחר מעוניין בחלוקה בדרך של מכירה, על האחרון הנטל להוכיח כי לא ניתן לחלק בעין או כי חלוקה בעין תביא להפסד. על כך מוסיפה המבקשת וטוענת כי למרות שטעות ביישום ההלכה אינה מהווה עילה למתן רשות ערעור, במקרה דנן מדובר בהתעלמות גורפת ובלתי מנומקת מהלכות מושרשות מזה שנים רבות.

5. עיינתי בבקשה ומצאתי כי דינה להידחות. כידוע, כדי שתינתן רשות ערעור למי שכבר הובא עניינו בפני שתי ערכאות, עליו להראות כי מקרהו מקים שאלה משפטית שחשיבותה והשפעתה חורגות מעניינו שלו (ר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). מבלי להיכנס לגוף הטענות, נדמה כי הבקשה במקרה דנן אינה מעלה שאלה כאמור. אמנם, בא כוח המבקשת עשה מלאכתו נאמנה בניסיונו לאבחן את המקרה דנן מההלכה הידועה הקובעת כי אין בטעות כשלעצמה כדי להצדיק מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (ראו למשל רע"א 4356/06 נביל נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (לא פורסם, 18.6.06)) או מההלכה לפיה שגיאה ביישום ההלכה לא מצדיקה מתן רשות ערעור (רע"א 4952/07 אבו חוסיין נ' אולם אבו אלאניס בע"מ (לא פורסם, 9.12.07)) וטען שמדובר במקרה חריג וקיצוני. אולם, גם אם אסכים כי נפלה טעות בקביעת ההלכה על ידי בית משפט השלום, וכי טעות זו היתה מצדיקה מתן רשות ערעור, אין מקום ליתן רשות ערעור בנסיבות עניין זה וזאת לאור קביעותיו של בית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי קבע כי מהתרשמותו לא ניתן להביא לחלוקה בעין של השיתוף בחלקה. על כן, אין מדובר בסטייה מההלכה אלא בקביעה עובדות פוזיטיבית של בית המשפט על בסיס דיון שהתקיים בפניו כי החלוקה בעין במקרה זה אינה אפשרית. משקבע כך בית המשפט, שוב לא היה כל צורך לנמק את פסק דינו ביחס להלכות שעניינן שאלת נטל ההוכחה. לפיכך, ניסיונות בא כוח המבקשת לתאר את פסק הדין של בית המשפט המחוזי כסותר באופן חזיתי וללא נימוק את ההלכות שיצאו מבית המשפט העליון אינם יכולים להועיל בהתחשב כאמור במצב בשטח ואין מנוס אלא לדחותם.

6. על כך אוסיף ואציין כי אף אם אכן טעה בית המשפט המחוזי בקביעתו הפוזיטיבית לגבי אפשרות החלוקה בעין של השיתוף בחלקה, ואיני סבורה שכך הוא, אין בכך כדי להצדיק התערבות במסגרת ערעור ב"גלגול שלישי" (ראו רע"א 4193/11 כראדי נ' נרקיס (לא פורסם, 14.6.11)).

הבקשה, אפוא, נדחית. משלא התבקשה תגובה אין צו להוצאות.

ניתנה יום, ל' בסיון תשע"ב (20.6.12).