עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 1254/13

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

רע"ב 1254/13 - ח'

לפני:

כבוד השופט ס' ג'ובראן

המבקש:

גאורגי חאלזוב

נ ג ד

המשיבים:

1. שירות בתי הסוהר

2. משטרת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 30.1.13 בעת"א 48551-07-12 שניתן על ידי כבוד השופט א' טל – סג"נ

בשם העותר:

עו"ד הרן רייכמן

בשם המשיבים:

עו"ד אורי קידר

החלטה

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (עת"א 48551-07-12, כבוד סגן הנשיאה א' טל) מיום 30.1.2013, במסגרתה נדחתה עתירתו של המבקש נגד החלטת שירות בתי הסוהר שלא לשלבו בסבב חופשות.

המבקש מרצה עונש של מאסר עולם בגין רצח אשתו. בקשתו לאישור חופשות נדחתה על ידי שירות בתי הסוהר, וזאת על סמך חוות דעת של ועדת אסירי עולם, מידע חסוי בדבר התנהגותו במאסר, חשש כי ינסה לברוח (בהסתמך על מקרה דומה, בו יצא לחופשה ולא חזר), והעדר רשת תמיכה בארץ. המבקש ערער על החלטה זו לבית המשפט המחוזי מרכז, שדחה את עתירתו וזאת לאור חוות דעת ועדת אסירי עולם, אבחון פסיכולוגי שנערך לו, וניסיון הבריחה שלו ממאסר בחופשה קודמת.

מכאן הבקשה שלפניי. במסגרתה, טוען המבקש כי הבקשה אינה נסובה על החלטתו של בית המשפט המחוזי, אלא בבקשה לחשיפת המידע המודיעיני החסוי עליו הסתמך בהחלטתו. ככל ובית משפט זה ייעתר לבקשתו, הוא מבקש לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי, ולהורות על דיון מחדש בטענותיו לגופן.

מנגד, טוענים המשיבים כי בית המשפט המחוזי כלל לא הסתמך בחוות דעתו על ידיעה חסויה, אלא על חוות דעת פסיכולוגית אשר הייתה גלויה למבקש. בנוסף, נכתב בתגובה כי "לאחר עיון נוסף באותה ידיעה חסויה, עלה שאין מניעה מהצגתה לעותר". הידיעה החסויה צורפה לתגובת המשיבים לבקשה שבפניי.

לאחר שעיינתי בבקשה ובהחלטתו של בית משפט קמא, הגעתי למסקנה כי אין בנימוקי הבקשה כדי להצדיק את התערבותו של בית משפט זה, ועל כן, דינה להידחות. טענותיו של המבקש התרכזו כולן בחשיפת חומר החסוי. משהודיעה המשיבה כי אין מניעה בחשיפת חומר זה, והוא צורף לתגובתה לבקשה, אין מקום לדון בטענותיו במישור זה.

בהמשך לכך, איני מוצא שנפל פגם בהחלטתו של בית המשפט המחוזי המצדיק את התערבותו של בית משפט זה. כידוע, רשות ערעור תינתן רק כאשר הבקשה מעוררת בעיה משפטית בעלת חשיבות כללית, החורגת מעניינים הפרטני של הצדדים, או שהנפלה טעות של ממש בהחלטה (ראו: רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (26.8.1986); רע"ב 5270/12 פלוני נ' מדינת ישראל (8.11.2012). כמו כן, נקבע כי בהקשרן של בקשות רשות ערעור על החלטות בעתירות אסיר הנוגעות להחלטות של שירות בתי הסוהר, אמת המידה תהא מקלה מעט יותר (ראו: רע"ב 425/09 פריניאן נ' פרקליטות המדינה (11.3.2009); רע"ב 5777/12 זאהדה נ' ועדת השחרורים (18.1.2013); רע"ב 3033/12 כזום נ' שירות בתי הסוהר (2.7.2012)).

לאחר שעיינתי בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, ובחומרים שעמדו בבסיסה (וכאן יש לציין כי צדקו המשיבים כאשר טענו כי לא נראה שההחלטה של בית המשפט המחוזי התבססה על החומר החסוי), נראה כי ההחלטה נכונה אף לגופה. לפיכך, אף על פי אמות המידה המקלות בבקשה למתן רשות ערעור בעתירות אסיר, כאשר ההחלטה הראשונה ניתנה על ידי שירות בתי הסוהר, לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ט בסיון התשע"ג (28.5.2013).