האם עובר יכול להגיש תביעת רשלנות רפואית בלידה?

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם
הדפסה

הנושא של זכות עובר לתבוע בגין קיצור תוחלת חיים עומד בליבת הדיון סביב תביעות רשלנות רפואית בלידה. מעמדו המשפטי של עובר שמת ברחם אימו בגין רשלנות רפואית והזכאות שלו לפיצויים מהרופא או מהמוסד הרפואי אינו חד משמעי כפי שנהוג לחשוב. ראשית, יש לשאול האם העובר או בני משפחתו זכאים לפיצויים. שנית, יש לבדוק האם תוחלת החיים שנגזלה מהעובר מקימה עילה לתביעת רשלנות. שלישית, בתי המשפט נדרשים לעיתים קרובות להתייחס לרופאים שלא השכילו לזהות רעלת הריון, או לחילופין פגעו בעובר במסגרת דיקור מי שפיר. כל הבדיקות הללו נחשבות חלק אינטגרלי ובלתי נפרד מהריון תקין, אולם במקרה של מות עובר יש לבחון אותן בהיבט המשפטי גרידא.

חשוב להבחין בין הפיצויים הניתנים להורים בעקבות הנזק שנגרם לעובר בגין מותו, לבין הזכויות המשפטיות של העובר עצמו. הפיצויים בתביעות רשלנות רפואית בלידה הן תוצאה של הוכחת קשר סיבתי בין פעולת ההתרשלות לבין הנזק. במידה ולא קיים נזק או שלא הוכחה פעולת התרשלות, ההורים לא צפויים לקבל פיצויים מטעם המוסד הרפואי או הרופא. הפסיקה מכירה בקשיים של בדיקת זכויות העובר להגשת תביעת רשלנות רפואית, אולם בתי המשפט לא יכולים להתעלם מכך. עובר שמת ברחם בגין רשלנות רפואית מוכחת מחייב את בתי המשפט למצות את הדין עם האשמים. זאת על אף שמטבע הדברים העובר אינו בחיים.

זכויות וחובות לכל אדם מגמר לידתו ועד מותו

ההנחה המובלעת בתביעות רשלנות רפואית בלידה קשורה לזכויות וחובות הקיימות לכל אדם מגמר לידתו ועד מותו. הנחה זו קיימת גם בתביעות המוגשות לכאורה על ידי עובר שמת ברחם אימו. על פי חוק הכשרות המשפטית, הזכויות והחובות הן חלק חשוב ובלתי נפרד ממערכת החוקים במדינה דמוקרטית. הזכויות והחובות קיימות לאדם מהרגע בו הוא נולד ועד הרגע בו הוא מת. הבעיה היא שעובר לא מגיע לכדי "גמר לידתו". הוא אינו זכאי באופן אוטומטי לזכויות כלשהן וכמובן שאינו כשיר לשאת בחובות. לפיכך, דינו של עובר המוצא מבטן אימו ללא רוח חיים הוא לא כשל דינו של תינוק, לדוגמא. בית המשפט צריך לבדוק האם התינוק הגיע לגמר לידתו ומה המשמעות המשפטית של העניין.

יש כמה הבדלים מהותיים בין תביעות רשלנות רפואית המוגשות בעניין עובר שנולד מת, לבין עובר שמת לאחר מספר ימים בבית החולים. הבדלים אלו רלוונטיים במידה ומוכחת מידה מסוימת של רשלנות רפואית בלידה ויש להם משמעות ארוכת טווח. במקרה של תביעות המוגשות בעניין עובר שנולד מת, ההורים לא יכולים לתבוע את בית החולים בשם העובר. הוראה זו תקפה גם אם העובר מת בשבוע ה-40 והאחרון של ההריון. במקרה השני של תביעות בעניין עובר שמת לאחר מספר ימים בבית החולים, ההורים רשאים לתבוע את בית החולים תביעה נזיקית. ראש הנזק בתביעה כזו הוא בגין קיצור תוחלת חיים ולעיתים רבות התביעות נאמדות במיליוני שקלים. במילים אחרות, עובר שמת לאחר מספר ימים בבית החולים מקים את עוולת הרשלנות, מאפשר להורים להיכנס בנעליו ולהגיש תביעה ועשוי לגרור פיצויים גבוהים מהרגיל.

לסיכום, תביעות רשלנות רפואית בלידה מתייחסות לכל הגורמים השונים בתהליך הפריון, ההריון והלידה. אין להפריד בין העוולה המתרחשת עבור העובר לבין העוולה המתרחשת להורים, מלבד מקרים בהם העובר נולד מת. הנושא מורכב ודורש התייחסות לפסקי דין תקדימיים, כמו גם התייעצות עם רופאים מומחים שאמורים לספק חוות דעת אובייקטיבית לגבי התנהגות הנתבע.