האם להתגרש רק אחרי שהילדים בגירים?

הליך הגירושין מטבעו אורך זמן. הליך זה אינו משפיע רק על בני הזוג המתגרשים, אלא על כל המעגלים המשפחתיים הקרובים, ובראשם ילדי בני הזוג.

ילדים הם כמעט תמיד "הקורבנות" העיקריים של תהליך הגירושין. פירוק הבית ופירוד הכוחות בין ההורים, מערער את עולמם של הילדים ומציב אותם בפני מציאות שלא הכירו.

השאלה האם להתגרש רק אחרי שהילדים בגירים, נוגעת בשתי סוגיות: האחת, התמודדות נפשית של ילדים קטינים למול התמודדות נפשית של ילדים בגירים, והשנייה, הסוגייה הכלכלית, מהם חובות ההורים בזונם את ילדיהם הבגירים לעומת חובותיהם לילדים הקטינים.

 

האם להתגרש רק אחרי שהילדים בגירים – בחינה מהפן הרגשי

האם ישנו גיל ילדים שבו "מומלץ" להתגרש? מחקרים שנעשו הוכיחו כי אין תשובה חד משמעית לשאלה האם להתגרש רק אחרי שהילדים בגירים ועומדים בזכות עצמם. יחד עם זאת, ניתן חלק את גיל הילדים לתקופות קריטיות וכאלו שפחות:

1. 1.גיל הינקות – למרות שלפעמים נדמה כי תינוקות וילדים קטנים מאוד אינם ערים לסביבתם, מסתבר כי שינויים קיצוניים כמו פירוק התא המשפחתי, משפיע גם עליהם בצורה של בכי רב מהרגיל, אי שקט ותסמינים אחרים הבאים לידי ביטוי בהתנהגות חרדתית. הקושי הוא לפענח את הסיבות לשינוי בהתנהגות ולכן המעקב אחר ילדים בגיל זה, בתקופת הגירושין, הוא חשוב מאוד.
2. 2.ילדים בגיל בית ספר – בתקופה זו מצאו המחקרים כי ילדים שנחשפו להליך גירושין של הוריהם, החלו להחצין את התנהגותם בצורה תוקפנית, לעיתים אף חוו התקפי אלימות, סיוטים בלילה ועוד. חלקם אף חוו תקופות של רגרסיה וחזרה להתנהגות שאפיינה אותם בילדותם.
3. 3.ילדים בגיל ההתבגרות – בגיל זה התחושות העיקריות המלוות את הילד המתבגר הן תחושות של בלבול, קשיים חברתיים הבאים לידי ביטוי גם בירידה בלימודים והתנגשויות שכיחות עם ההורים.

כאשר הילד בוגר יותר, עלולים הביטויים החיצוניים לבוא לידי ביטוי בצורה של נטילת סמים, התנהגות עבריינית ועוד.

חשוב להדגיש כי ישנם גם מצבים הפוכים שבהם ילדים בגירים מפתחים את עצמאותם ואי התלות שלהם ומוצאים בהם תכונות נפשיות שלא היו מודעים להם קודם.

המסקנה העולה היא כי הליך הגירושין משפיע נפשית על ילדים בכל גיל ולכן לשאלה האם כדאי להתגרש רק אחרי שהילדים בגירים, אין תשובה חד משמעית והיא תלויה מאוד בתכונות האישיות של הילדים בד בבד עם הסיוע והעזרה שהם מקבלים מהמעגלים הקרובים להם.

האם להתגרש רק אחרי שהילדים בגירים – בחינה מהפן הכלכלי

אחד הסעיפים העיקריים בכל הסכם גירושין הוא מזונות הילדים. הדין החל על חבות מזונות הילדים הוא הדין העברי ולכן חובת האב לזון את ילדיו, היא חובה מוחלטת. כיוון שמזונות הילדים הם זכותם ולא זכות ההורים, לבית המשפט או לבית הדין הסמכות להתערב בהסכמות שבין ההורים אם סברו כי זכויות הילדים קופחו.

לפי ההלכה היהודית, חובת האב למזונות נחלקת בהתאם לגיל ילדיו:

1. 1.עד גיל 6 – חובת האב היא מוחלטת ללא קשר למצבו הכלכלי.
2. 2.מגיל 6 עד 15 – האב חייב לשאת בעלות הצרכים ההכרחיים של הילד. כגון חינוך, מגורים, טיפולים רפואיים ועוד. בצרכים שאינם הכרחיים כגון בילויים, על האם מוטל להשתתף במימונם.
3. 3.מגיל 15 ואילך – מזונות הילדים נחשבים מדין "צדקה" ועל ההורים להתחלק במימונם. החובה למזונות מדין צדקה תלויה במצבו הכלכלי של האב, בילד שאינו מסוגל לפרנס את עצמו וחובה לזונם רק כדי מחסורם.

למרות חלוקה זו, הרי שהפסיקה קבעה כי מזונות ילדים מגיל 15 ואילך גם הם חובה על ההורים ולאו דווקא מדין "צדקה". המשמעות היא שהשאלה האם להתגרש רק אחרי שהילדים בגירים, אינה רלוונטית מבחינה כלכלית כל עוד הילדים מתחת לגיל 18 שכן הנוהג הוא כי מזונות הילדים מגולמים בסכום קבוע המשולם להם עד הגיעם לגיל 18.

האם להתגרש רק אחרי שהילדים בגירים והגיעו לגיל 18?

הדין הנוהג בישראל הוא כי חובת תשלום המזונות נמשכת גם לאחר הגיעו של הילד לגיל 18 – בתקופת היות הילד בצבא. עבור תקופה זו, תקופה שבה אינו מסוגל לפרנס את עצמו, קובעת הפסיקה כי התשלום יהיה מופחת, בדרך כלל שליש מהסכום המקורי שהיה זכאי לו טרם הגיעו לגיל 18.

יש לציין כי חובה זו אינה מוחלטת ואם האב מצליח להוכיח כי בנו משתכר באופן עצמאי גם בהיותו בצבא, או שצרכיו נמוכים מאוד, או שהשתחרר מהצבא ומסוגל לעבוד, הרי שהמזונות יופחתו או ייפסקו כליל.

בגיר הממשיך ללמוד לאחר גיל 18 ודוחה את גיוסו, זכאי להמשך קבלת מזונותיו גם לאחר הגיעו לגיל 18.

מכאן עולה כי לשאלה האם להתגרש רק כאשר הילדים בגירים יש משמעות כלכלית: כאשר הילד מתחת לגיל 18 , מזונות הילד גבוהים משמעותית לעומת מזונותיו כאשר הוא חוצה את גיל 18.

לסיכום: לגירושי הורים ישנה השפעה על ילדיהם בשני מישורים: האחד, המישור הרגשי – שבו ככל שהילד קטן יותר כך השפעת הגירושין משמעותית יותר ובאה לידי ביטוי בסימפטומים התנהגותיים, והמישור הכלכלי – ככל שהילד בוגר יותר, כך קטנה חובתו של האב לפרנסו. לאחר גיל 18 עד גיל 21, חובתו של האב תלויה במעמדו של הילד, האם הוא חייל, האם עדיין לומד או שכבר עובד למחייתו.

 

המאמר באדיבות אתר https://www.lawlink.co.il/