עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 5133/11

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 5133/11

בפני:

כבוד השופט א' גרוניס

כבוד השופט ס' ג'ובראן

כבוד השופט י' דנציגר

העותר:

עו"ד דוד רויטמן

נ ג ד

המשיב:

יפים פלדמן

עתירה בהתאם לסעיף 15ד(3) של חוק יסוד: השפיטה

בשם העותר:

בעצמו

פסק-דין

השופט ס' ג'ובראן:

לפנינו עתירה לביטול פסק דין שניתן בבית משפט השלום בחיפה (א' 5220/05) מיום 8.12.2005 ואשר הערעור כנגדו נדחה על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה (ע"א 3088/06) ביום 23.10.2007. במסגרת ההליכים האמורים, התקבלה תביעה כנגד העותר לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק איסור לשון הרע) והוא חויב לשלם למשיב סכום של 25,000 ש"ח בתוספת אגרה, שכר טרחת עורך דין ומע"מ.

לטענת העותר, בפסק הדין שניתן בעניינו לא נדרש בית המשפט לסעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, הקובע כי פרסומים שנעשו על ידי בא כוח של בעל דין תוך דיון משפטי לא ישמשו עילה למשפט פלילי או אזרחי. זאת לעומת פסק דין אחר, שהכיל מקרה עובדתי דומה, ובו הופעל הסעיף האמור וכתוצאה מכך נמחקה התביעה. בכך לטענת העותר, נפגעה זכותו לשוויון בין בעלי דין. על כן הוא מבקש כי נורה על ביטול פסק הדין שניתן בעניינו ונורה על סגירת כל תיקי ההוצאה לפועל שנפתחו בעניין חובותיו הנובעים ממנו.

דין העתירה להידחות על הסף בהיעדר עילה להתערבותו של בית המשפט הגבוה לצדק. ראשית, הלכה היא כי בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיהן של ערכאות שיפוטיות בעניינים אזרחיים או פליליים, שהדיון בהם מוצה בערכאות המתאימות. (ראו בג"ץ 1271/98 ישעיהו בראי נ' עירית חולון (25.02.1998); בג"ץ 981/04 דוד מילשטיין, עו"ד נ' ועד מחוז תל-אביב – לשכת עורכי הדין (לא פורסם, 4.11.2004). בהקשר זה נאמר כי:

"התערבותו של בית המשפט הגבוה לצדק בהחלטות מעין אלה תיעשה במקרים נדירים ביותר, ואף זאת רק כאשר מתעוררת בהן שאלה שבסמכות היורדת לשורשו של עניין, או כאשר מתקיימת תופעה קיצונית של שרירות בתחום מינהלי טהור...". (ראו בג"ץ 9011/08 יהושע רוזנשטרוך ועוד 9 עותרים נוספים נ' הנהלת בתי המשפט (טרם פורסם, 11.11.2008)).

בענייננו אין מדובר בשאלה היורדת לשורשו של עניין או בתופעה של שרירות מנהלית ועל כן אין מקום להתערבותו של בית משפט זה.

למעלה מן הצורך יוער, כי בניגוד לטענתה העותר, הערכאה הדיונית אכן נדרשה לטענת ההגנה שעמדה לו לכאורה לפי סעיף 13 (5) לחוק איסור לשון רע – ודחתה אותה :

"טענה נוספת שיש לבודקה היא הטענה שמדובר בפרסום מוגן שנעשה בתוך הליכים משפטיים. (...) יש לדחות טענה זו, משום שהמילים שהוטחו בתובע לא היו במסגרת עדות בבית משפט או טיעון בבית משפט, ולא היו קשורות בהליך שנדון, אלא היו חיסול חשבונות קודמים ובלתי קשורים. לפיכך, אין הנתבע זכאי לחסות בצד ההגנה זו". (א' 5220/05 פלדמן חיים נ' רויטמן דוד (8.12.2005).

אשר על כן, העתירה נדחית.

ניתן היום, י"ב בתמוז התשע"א (14.7.11).