רשלנות רפואית - מות עובר - מוות תינוק

 

הורים תובעים מיליונים: התינוקת נפטרה 10 שעות לאחר הלידה עקב רשלנות

עניינה של תביעה זו ברשלנות רפואית קשה ובלתי נתפסת אשר ארעה במחלקת היולדות של בית החולים "זיו" בצפת אשר כתוצאה ממנה הסתיים הריונם הראשון של התובעים בטרגדיה. באמצעות באי כוחם, עו"ד ענת מולסון ממשרד נבו - מולסון, טוענים ההורים כי מהלך הלידה בוצע ללא השגחה ראויה על היולדת ועל העובר. כתוצאה ממצוקה עוברית קשה וסבל עוברי ארוך, נולדה תינוקת אשר גססה 10 שעות לאחר לידתה עד שנפטרה.

בחודש 4/06 נכנסה התובעת להריונה נשוא תביעה זו. מדובר היה בהריונה הראשון. מעקב ההיריון הצביע על עובר בריא ועל הריון תקין.

ביום 9/2/07, בשבוע 41 להריונה, ולאחר שנמצא כי ישנו מיעוט יחסי של מי שפיר והריון עודף [אחרי שבוע 40], עברה התובעת בדיקת OCT במיון בי"ח זיו. [בדיקת OCT בוחנת את יכולתו של העובר לעמוד בהליך של זירוז לידה במידה והליך כזה ידרש, במטרה להביא את ההריון לסיומו].

לאחר שנמצא בבדיקה כי העובר יוכל נכון לאותו שלב לעמוד בזירוז לידה, נשלחה התובעת לביתה עם הוראות למנוחה, למעקב אחרי תנועות עובר ולחזרה לביקורת כעבור מס’ ימים.

ביום 13/2/07 בשעה 9:30, בהיותה בשבוע 42, עם הריון לידה עודף, פנתה התובעת לבית החולים זיו, כאשר היא חשה בצירים. בבדיקה נמצא כי ישנה פתיחה של 5 ס"מ ומחיקה של 80% מצוואר הרחם. במסמך הקבלה למחלקת היולדות נרשם: "בלידה פעילה שוללת ירידת מים".

בשעות הבוקר והצהריים בוצעו 3 ניטורים בהם נצפו האטות משתנות בדופק העוברי.

חרף העובדה כי התובעת הוגדרה "בלידה פעילה" בעת קבלתה בבוקרו של יום 13/2/07 למחלקת היולדות, הרי שבבדיקה שבוצעה לבקשתה בשעה 16:10- היינו 7 שעות לאחר הגעתה לבית החולים, נמצא כי אין כל שינוי מאז בדיקתה בבוקר. הפתיחה נותרה זהה וכך גם המחיקה של צוואר הרחם. מיקום העובר נותר גם הוא גבוה.

גם בשעה 20:00 בבדיקה פיזית של התובעת נמצא כי הפתיחה נותרה 5 ס"מ.
במקביל בוצע ניטור ארוך נוסף בין השעה 20:00 ל-21:00. ניטור זה הינו פתולוגי ונראים בו מס’ רב של ארועי האטות דופק משתנות.

במהלך ניטור זה, בו נצפו כאמור האטות משתנות, כותבת האחות עינת סבתי:
"20:35- נצפו האטות מוקדמות במוניטור. הושכבה על צד שמאל. דווח לד"ר סבטלנה".

בשעה 21:10 נבדקת התובעת על ידי הרופאה, אשר מוצאת פתיחה של 4 ס"מ בלבד ומציינת כי במוניטור נראה דופק בסיס של 140, עם האטות מוקדמות.

בשעה 21:15 הוחלט להכניס את התובעת לחדר לידה. מצויין בגיליון המעקב כי:
"הוכנסה לחדר לידה וחוברה למוניטור. הושכבה על צד שמאל מקבלת חמצן דרך משקפיים. מבקשת אפידורל.."

בשעה 22:00 לאחר שמוכנס האפידורל לגבה של התובעת, ניתן פיטוצין לזירוז הלידה, כשבמקביל התחיל ניטור רציף של דופק העובר.

בשעה 23:25 נצפית בניטור האטה קשה בדופק העובר. בהתאם לגיליון הדיווח הסיעודי:
"23:25 נצפתה האטה בדופק עובר. מחוברת לחמצן, צד שמאל. הופסק פיטוצין. דווח לד"ר ואדים".

בשעה 00:00 מבוצע פיקוע של מי השפיר והם נמצאים מקוניאלים וסמיכים מאוד. נרשם כי:
"בני הזוג קיבלו הסבר שינויי תנוחה כל 20 דקות". במקביל חודש בשעה 00:10 מתן הפיטוצין.

בשעה 3:30 לפנות בוקר נרשם כי היולדת:
"מתקדמת יפה. ניטור תקין. ממשיכים עם שינויי תנוחה. ראש מבוסס". בהתאם לרישומים, הפתיחה בשלב זה הייתה כבר 8 ס"מ.

בשעה 5:30 הפתיחה הייתה מלאה ונרשם עוד כי ה"ניטור תקין"- למרות שכפי שעוד יפורט להלן, הניטור הצריך התערבות מיידית.

בשעה 7:20- שעתיים מאז הגיעה התובעת לפתיחה מלאה ועדיין לא התקדמה הלידה לסיומה, נרשם בגיליון הסיעודי:
"ניטור עם וריאבליות טובה מול ציר ירידה של הדופק עד 100 עם התאוששות מהירה. ראש S+1".

בשעה 7:35 נרשם:
"הופיע ירידה בדופק עד 40 עם התאוששות איטית. נקרא לד"ר ודים וד"ר ארונובסקי. חודש פולי קטטר. נלקח סוג וסקר והוחלט על ביצוע לידת ואקום".

בשעה 8:02 מצליח הצוות הרפואי ליילד את התינוקת אשר יוצאת ללא רוח חיים עם אפגר 0 בדקה הראשונה. בוצעה החייאה והתינוקת הועברה לאחר שהושב לה דופק, ליחידה לטיפול נמרץ.

התינוקת נותרה בחיים במשך 10 שעות, במהלכן הלך מצבה והתדרדר, עד שבסופו של דבר נאלצו הרופאים לקבוע את מותה בשעה 18:00 בערב.

פרופ’ מומחה גניקולוגיה ומיילדות, בדק את התיעוד הרפואי הרלבנטי בעניינה של התובעת וקבע בחוות דעתו אשר צורפה לכתב התביעה כי :


- התובעת עברה ביום 9/2/07 בדיקת OCT אשר אישרה כי העובר יוכל לעמוד בזירוז. ואולם זירוז חייב שיעשה בתנאים מיילדותיים מתאימים. במקרה זה, בעת שבוצעה הבדיקה, צוואר הרחם היה כמעט סגור לגמרי, העובר היה גבוה מאוד במנח וללא צירים כלל. במקרה כזה, זירוז באותו השלב היה נועד מלכתחילה לכישלון.

- ביום 13/2/07 בשעה 9:30 פנתה התובעת לנתבע 1. נמצאה פתיחה של 5 ס"מ ונקבע כי התובעת "בלידה פעילה". ואולם עד השעה 21:00 לא השתנתה כלל הפתיחה ומדובר ב-12 שעות ללא שינוי בפתיחה. מדובר במצב פתולוגי חריג, הדורש התייחסות והחלטה האם להביא את הלידה לסיומה באמצעים התערבותיים שונים.

- בשעה 23:25 לערך הופיעה כפי שפורט לעיל, האטה משמעותית וממושכת בדופק העוברי. המיילדת מציינת ברישום הרפואי כי היא דיווחה לרופא ואולם ברישום אין כל התייחסות לבדיקת רופא כלשהיא ולהחלטה כלשהיא בעקבות אותה הבדיקה.

- כבר בשלב זה צריך היה לקבל החלטה לסיים את הלידה בניתוח קיסרי דחוף וזאת מאחר ומדובר היה בהריון עודף מעל 42 שבועות, מיעוט מי שפיר, חוסר התקדמות של הלידה [עדיין פתיחה של 5 ס"מ בלבד במשך 14 שעות] והאטה קשה וממושכת. כאמור, לא הייתה בשלב זה שום התייחסות לסיום הלידה.

בשעה 00:00 לערך בוצעה פקיעת מי שפיר שנמצאו מקוניאלים סמיכים מאוד. גם לכך לא הייתה כל התייחסות הולמת של הצוות מלבד הוראה לתובעת לשנות תנוחה כל 20 דקות על מנת לבסס מהר ככל הניתן את העובר בתעלת הלידה. גם בשלב הזה, אחרי פקיעת מי השפיר היו חייבים לסיים את הלידה בניתוח קיסרי.

- בשעה 5:30 לערך הגיעה התובעת לפתיחה מלאה תחת מתן פיטוצין. בשעה זו מופיעה ירידה קשה נוספת בדופק הבסיס ל-90 פעימות לדקה. אין כל התייחסות לירידת הדופק הנ"ל. ההפך מכך- האחות מציינת בשעה זו כי הניטור תקין.

בשעה 6:00 מופיעה שוב האטה עמוקה ומשמעותית עד לדופק של 70 פעימות לדקה כאשר ההתאוששות כעבור 6 דקות הינה הדרגתית מאוד. אין כל התייחסות של הצוות הרפואי להאטה זו- לא מיילדת ולא רופא. לאחר אירוע זה מופיעות האטות משתנות בזו אחר זו וגם לאלה אין כל התייחסות.

בשעה 7:05 מופיע שוב ירידה בדופק הבסיסי ל-90 פעימות. אירוע זה נמשך 7 דקות, לאחריהם יש ארועי טכיקארדיה [דופק מהיר מאוד]. גם לארועים אלו אין כל התייחסות מהצוות הרפואי. נראה שהלידה למעשה מתנהלת ולא מנוהלת.

גם בשעה 7:20, אחרי כמעט שעתיים של פתיחה גמורה, שוב נצפית ירידה קשה בדופק הבסיס הנמשכת 15 דקות וגם לארוע זה אין כל התייחסות אמיתית. המיילדת רושמת כי קיימת ירידה של הדופק עם התאוששות מהירה, זאת למרות שלא הייתה כל התאוששות והדופק הבסיסי נותר נמוך עד לירידה דרסטית נוספת וסופית.

רק בשעה 7:35 כאשר הדופק העוברי יורד אל מתחת לאפשרות הקריאה של המוניטור [מתחת ל-50 פעימות] מוזעק צוות רפואי ומחליטים לסיים את הלידה בשולפן ריק.

אין ספק כי מדובר בארוע דרמטי הטומן בחובו קטסטרופה מיילדותית ובעת ארוע כזה חייבים לפעול במהירות האפשרית. בעת ירידת הדופק בשלב זה הייתה היולדת בפתיחה גמורה כבר שעתיים, העובר היה מבוסס היטב בתעלה והדופק שלו היה כמעט אפס. מדובר היה במצב חרום וחובה הייתה לסיים את הלידה בצורה בהולה.

ואולם, שוב פעל הצוות הרפואי בצורה איטית ובעוד שההחלטה נתקבלה בשעה 7:35, הרי שרק בשעה 8:02- כמעט חצי שעה מאז קבלת ההחלטה, יולדה התינוקת עם אפגר אפס.

לסיכום קובע המומחה כי מדובר בלידה בה לא הייתה ולו פעם אחת התייחסות ראויה של הרופאים לניטור הקשה. כבר בשעה 23:25 של יום 13/2/07 צריך היה לקבל החלטה לסיים את הלידה בניתוח קיסרי נוכח חשד למצוקה עוברית קשה. לאחר מכן היו מספר רב של ארועים אשר חייבו התערבות הצוות הרפואי וחילוץ העובר באופן מיידי. הדבר לא בוצע עד לשלב בו הדופק העוברי כבר ירד כמעט לאפס.

ההורים טוענים כי חייהם נהרסו מאז המקרה והם מבקשים מבית המשפט לפסוק להם פיצוי המוערך בחמישה מיליון ש"ח.

מידע חשוב נוסף נמצא במאמר מוות עקב רשלנות רפואית