עורכי דין און ליין- עורכי דין מומלצים, חיפוש משרד עורך דין, רשלנות רפואית

ביום 15.3.2011 התפרסם תיקון מס' 16 לחוק החברות, התשנ"ט - 1999. הוראות תיקון זה נכנסו לתוקפן ביום 15.5.2011.

עיקר מטרתו של התיקון הינו שינויים בסדרי פעולה וקבלת החלטות בחברות ציבוריות, ונסיונות לחזק את ההגנה על בעלי מניות המיעוט (לרוב, הציבור והמשקיעים המוסדיים) מפני החלטות של בעלי השליטה ומחזיקי מניות הרוב בחברות ציבוריות.

להלן נסקור חלק מהוראותיו המשמעותיות של התיקון.

עצמאות ועדת הביקורת

במטרה להגביר את הפיקוח על פעילותן של חברות, מעניק התיקון כוח ועצמאות רבים יותר לוועדת הביקורת.

כך, קובע התיקון כי רוב חברי וועדת הביקורת בחברה יהיו דירקטורים בלתי תלויים וכי יושב-ראש הוועדה יהיה דירקטור חיצוני.

נקבע איסור לחברות בוועדה של מי שפרנסתו תלויה בבעל שליטה בחברה ונקבעו מגבלות להשתתפות בעל השליטה בדיוני ועדת הביקורת, על מנת לאפשר לחברי הוועדה חופש דיון נרחב יותר.

כמו כן, נקבעה הוראה המחייבת את הוועדה לקיים ישיבה אחת על כל ליקוי מהותי בחברה וניתנה לוועדה הסמכות לקבוע אם עסקה או פעולה כלשהן הן חריגות ומחייבות אישור מיוחד.

הוועדה אף קיבלה סמכות לבדוק את היקף עבודתו ושכרו של רואה החשבון של החברה. 

עסקאות עם בעלי עניין

התיקון שואף להגביר את כוחו של הציבור בכך שמעת כניסתו לתוקף, עיסקה של החברה עם מי שהוא בעל שליטה בה, תחייב אישור של רוב בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי בעסקה (במקום שליש היום) ויחד עם זאת קובע כי עסקה שכזו תאושר כאשר אחוז המתנגדים לה לא עולה על 2% מכלל בעלי המניות (לעומת 1% טרם התיקון).

דירקטור חיצוני

התיקון קובע כי דירקטורים חיצוניים ימונו רק כאשר יותר ממחצית (לעומת שליש טרם התיקון) מהמצביעים בעד המינוי אינם בעלי עניין אישי במינויים.

 בעל השליטה והדירקטורים

טרם התיקון היה קיים מצב בו בעל שליטה (אשר מחוייב לחובת ההגינות בלבד) היה "מפעיל מרחוק" את הדירקטורים וכך למעשה משמש דירקטור בפועל (מצב שכונה "דירקטור צללים") מבלי לשאת באחריות החלה על הדירקטורים בחברה. התיקון בא לתקן עיוות זה ולפיכך קובע כי אותו בעל שליטה "דירקטור צללים" יהיה חב באחריות הדירקטור, הגם שהוא אינו משמש דירקטור באופן רשמי. כך, יהא בעל השליטה מחוייב לחובות האמונים החלות על דירקטורים וכן באחריות לנזקים שנגרמים לחברה עקב פעילות זו.

בנוסף ובמקביל, נקבעה בתיקון הוראה לפיה דירקטור חייב להפעיל שיקול דעת עצמאי שאם לא כן הוא יימצא מפר את חובות האמונים שלו כלפי החברה.

התביעה הנגזרת

התיקון מאפשר, כאשר לפחות מחצית מהדירקטורים בחברה הם בעלי עניין אישי בסוגייה כלשהי, להגיש תביעה ישירות לבית המשפט (ללא התראה ופנייה מקדימה לחברה כפי שנדרש בעבר) וכן מעניק אפשרות לרשות לניירות ערך לקחת חלק במימון התביעה.

כך גם, מוסיף את סעיף 363א' לחוק, אשר מעניק לרשות לניירות ערך את האפשרות להטיל עיצומים כספיים במקרה של הפרת הוראות מסויימות בחוק החברות. לפיכך, יש להיות מודעים כי בנוסף לכלים של תביעה ייצוגית או נגזרת כנגד החברה, עומד כיום גם הכלי של עיצומים כספיים.

שוויון בין המינים

ההוראה קובעת כי בחברה ציבורית חייב להיות לפחות דירקטור אחד שהוא "בן המין השני" אשר אינו מבעלי השליטה בחברה או קרוב של בעלי השליטה. כן נקבעו הוראות אשר מטרתן ליצור הפרדה בין תפקיד מנכ"ל החברה ויושב ראש הדירקטוריון אשר לא נפרט במסגרת חוות דעת זו.

שינויים נוספים

שינוי נוסף שהתקבל במסגרת התיקון לחוק דן בנושא הפרוצדורה למעבר חברה מחברה ציבורית לחברה פרטית ולא נתייחס אליו בחוות דעת זו.

כן נציין בקצרה, כי במסגרת התיקון נקבעו הוראות לעניין אישור עסקאות עם בעלי עניין ולמינוי דירקטורים חיצוניים בחברות ציבוריות, כך שניתן יותר משקל מבעבר לבעלי מניות המיעוט (לרוב – הציבור). אלו הן נקודות אשר יש לקחת אותן כיום בחשבון יותר מבעבר בשיקולי החברה האם לעבור ממסגרת של חברה פרטית לחברה ציבורית הנסחרת בבורסה.

סיכום ומסקנות

השינויים שסקרנו לעיל, כמו שינויים נוספים אשר נתקבלו בתיקון ולא נדונו כאן, מטרתם כאמור לחזק את מידת השליטה והפיקוח אשר יש בידי בעלי מניות המיעוט אל מול בעלי מניות הרוב בחברות ציבוריות, בייחוד במקרים בהם קיים חשש לניגוד עניינים של בעלי השליטה בחברה.

נותר אך לראות האם יעמדו ההוראות הנ"ל במבחן המציאות הכלכלית בישראל ויביאו להתנהלות ראויה ויעילה יותר של חברות ציבוריות (כפי שצופים חלק מהמומחים) או שמא וחלילה יביאו לבריחת "בעלי השליטה" לחו"ל (כפי שצופים אחרים).

האמור לעיל מהווה בגדר חוות דעת כללית והמלצה בלבד, ואינה מהווה תחליף להתייעצות פרטנית.

בשנים האחרונות מסתמן כי, חל כרסום משמעותי במדיניות משרד הפנים לפיה, מעמדו של ילד אינו מקיים לכשעצמו כל מעמד להורה, וזאת בשני מישורים עיקריים.

המישור הראשון - החלטות הממשלה בעניין ילדי עובדים זרים

ממשלת ישראל החליטה במספר החלטות, שהאחרונה ביניהן מאוגוסט 2010 כי, ילדים של עובדים זרים, העומדים בקריטריונים שנקבעו בהחלטת ממשלה 2183, יקבלו מעמד במדינת ישראל, ומכוחם במקביל יקבלו ההורים של אותם הילדים, מעמד במדינת ישראל. חשוב להדגיש לעניין זה כי, בחלק מהמקרים, הזכאים לקבלת מעמד בהתאם להחלטת הממשלה האחרונה, הינם ילדים שכלל לא נולדו במדינת ישראל, ולמרות זאת המדינה בחרה לסטות מהמדיניות שהנהיגה, ולהעניק להוריהם מעמד חוקי בארץ מכוח ילדיהם.

מכאן עולה כי, משרד הפנים וממשלת ישראל בחרו לסטות מהמדיניות שמלווה אותם במשך השנים, ולהעניק מעמד לנתין זר מכוח מעמדו של ילדו, וזאת למרות שהילד אינו בעל אזרחות ישראלית. לפיכך, ניתן לטעון על פי עיקרון השוויון ועל פי אותו הרציונאל והמחשבה, ובוודאי בכדי למנוע אפליה כי, על משרד הפנים להעניק מעמד גם לנתין זר, אשר משתתף באופן פעיל ורציף בגידול ילדו, שהינו אזרח ישראלי, וזאת מאותם הנימוקים ובהתבסס על עיקרון טובת הילד וחשיבות השמירה על התא המשפחתי.

המישור השני – פסיקת בתי המשפט

גם פסיקת בתי המשפט במדינת ישראל מראה כי, חל שינוי משמעותי במדיניות הנהוגה. בתי המשפט במדינת ישראל החלו לקחת בחשבון במקרים מסוימים את העובדה כי, טובתו של הילד הינה מוחלטת וחד משמעית, להמשיך ולחיות במולדתו, מדינת ישראל, עם שני הוריו, אותה מדינה בה הוא גדל כל חייו, התערה בה, ויצר קשרים חברתיים עמוקים. לפיכך, נקבע במספר פסקי דין כי, במקרים בהם ההורה הזר מעורב בצורה כזו או אחרת בגידולו של הילד, לא ניתן להפריד בין ילד להורו, שכן פירוד זה איננו סביר ועלול להוביל לקרע בלתי ניתן לאיחוי בתא המשפחתי ולטראומה קשה.

אחד מהמקרים המעניינים נידון בעת"מ 2024-07 בוריסובסקי ואח' נגד משרד הפנים (טרם פורסם). באותו המקרה דובר על ילדה, אזרחית ישראלית, שנולדה במדינת ישראל לאזרח ישראלי ואזרחית מדינת רוסיה. בני הזוג גידלו במשותף את הילדה למרות שאביה היה נשוי לאישה אחרת ולהם היו שלושה ילדים נוספים. בשנת 2007 פנתה המשפחה למשרד הפנים בבקשה לקבלת מעמד במדינת ישראל מכוח היותה של הגב' בוריסובסקי אמה של אזרחית ישראלית, אך משרד הפנים דחה את בקשתם ללא כל נימוק סביר.

כבוד השופטת ד"ר מיכל אגמון גונן קיבלה את התביעה בקובעה כי, טובתה של הלן היא להישאר בארץ עם שני הוריה ומשכך אין לגזור על הילדה חיים ללא אם וללא אב, כאשר שני הוריה מעונינים לגדלה במשותף. לפיכך, הורתה למשרד הפנים להעניק לאמה אשרת תושב, וזאת כדי שמחד תוכל לחיות לצדה של בתה האזרחית הישראלית, ומאידך שבתה תזכה לגדול לצד שני הוריה.

במקרה דומה בעת"מ 3111-08 סלמובה אירנה ואח' נגד משרד הפנים (פורסם בנבו) נדון מקרה בו קיבל בית המשפט תביעה בה התבקש מתן מעמד לאם של קטין, שנולד במדינת ישראל לאזרחית רוסיה ולאזרח ישראלי, שבהמשך נפרדו. בית המשפט שב חזר והדגיש כי, אין לגזור על הקטין חיים ללא אב, בנסיבות בהן אביו מעונין לשמור עמו על קשר וכאשר זוהי טובתו של הקטין. בית המשפט הוסיף וקבע כי, אין מקום שמשרד הפנים ישלול את זכותו של אדם לגדול לצד שני הוריו, גם אם מתברר כי הקשר בין הנתין הזר לקטין הישראלי איננו הדוק.

במקרה אחר בעת"מ 22597-02-11 וינטר גרסימוב אלינה ואח' נ' משרד הפנים נידון מקרה נוסף בו האם, אזרחית רוסיה, ביקשה מעמד בישראל מכוח היותה בעלת משמורת על ילד קטין, שהינו אזרח ישראלי. בפסק דין מרתק קבעה כבוד השופטת חני סלוטקי כי, החלטת משרד הפנים, שלא להעניק לאם מעמד בישראל, אינה החלטה סבירה והורתה למשרד הפנים להחזיר את הדיון בעניינה לוועדה הבין-משרדית העליונה לעניינים הומניטאריים, על מנת שתשקול מחדש את טובתו של הקטין הישראלי, זכותו של הקטין לחיי משפחה ואת חשיבות הקשר המתפתח עם אביו האזרח הישראלי.

לסיכום, ניתן לראות כרסום במדיניות משרד הפנים לפיה, מעמדו של ילד אינו מקים לכשעצמו מעמד להורהו. החלטות הממשלה לעניין ילדי עובדים זרים ופסיקת בתי המשפט מראות כי, החלה מגמת צמצום במדיניות זו בקובעם כי, בטרם תוכרע סוגיית מעמדו של הורה לילד אזרח ישראלי, על הרשות לבדוק ביתר קפידה שיקולים של טובת הילד ושיקולים של הזכות לחיי משפחה, ובמקרים המתאימים להעניק לאותו נתין זר את המעמד החוקי המגיע לו במדינת ישראל.

משרד עורכי דין מתן חודורוב הנו בעל ניסיון בהתמודדות, עזרה וסיוע בניהול הליכים שונים מול משרד הפנים. משרדנו מלווה את הפונים אליו החל משלב ההתקשרות לאורך כל שלבי התהליך- ייעוץ, הכנת מסמכים, בקשות והגשתם, ליווי וייצוג בפגישות ותשאולים של משרד הפנים וכלה בהגשת וניהול תביעות מול משרד הפנים בבתי המשפט השונים. למידע נוסף הינכם מוזמנים להיכנס לאתר בכתובת hodorov-law.co.il .